"בית חולים משלב בין מערכת לטיפול בחולים לבין מערכת פיננסית מורכבת", מתאר ד"ר יעקב פרבשטיין, מנהל המרכז הרפואי, ע"ש ברוך פדה פוריה. "בשתיהן, האתגר העיקרי הוא ניהול מידע וידע - הן מקצועי-רפואי והן לגבי המטופל עצמו. מדובר באיסוף וריכוז מידע תוך כדי תהליך הטיפול, אחזור מידע מהעבר וניהול של הידע והמידע במאגרים זמינים, לשם ניצול שלהם בהווה. בצד הפיננסי, הצרכים הינם ביצוע השוואות היסטוריות, זמינות של המידע עבור מערכות שונות וניהול תוך קבלת דו"חות על פעילויות ועלויות. אלו יובילו למקסום המשאבים".
מערכת הניהול המרכזית הינה מבוססת SAP וכאמור ההטמעה מבוצעת על ידי HP ישראל. כבר כיום משולבת המערכת בתהליך המלא, החל מקליטת המטופל בפוריה ועד שחרורו. תרומתה מורגשת, בין היתר, בתחומים הבאים: רישום אנמנזה רפואית; הנפקת מכתב שחרור, הכולל מרשמי תרופות; ניהול מערכת מעבדות אינטגרטיבית; מחשוב חדרי ניתוח ומערך הצינטורים; מחשוב ודיגיטציה של מערך הדימות; וניהול פיננסי מול קופות החולים, חברות הביטוח והמטופלים עצמם.
לפני שבועות אחדים, הוטמע בבית החולים פתרון ייחודי שפותח ב-HP ישראל, המהווה נדבך חשוב נוסף בהתפתחות פרויקט נמ"ר. הפתרון מקשר בין מערכת הניהול לבין מערכות ההדמיה המגוונות - רנטגן, CT, MRI ואולטראסאונד. הפיתוח של HP נעשה בשיתוף פעולה עם יצרניות מערכות ההדמיה Kodak, Philips ו-General Electric.
עד עתה, הותקנה מערכת הקישור בארבעה מוסדות רפואיים: פוריה, סוראסקי (איכילוב), בני ציון ואסף הרופא. בחודשים הקרובים היא תוטמע בכל בתי החולים הממשלתיים, בהשקעה כוללת של כ-1.5 מיליון דולר.
הקישור בין מערכת הניהול לבין מערכת ה-PACS (המרכזת את ההדמיות הדיגיטליות), מצעיד את מערכות המידע של בתי החולים לעידן הבא. כעת יכולים אנשי הסגל לקבל בלחיצת כפתור, על גבי מסך אחד, את כל היסטוריית הצילומים של המטופל, ולצפות בו זמנית בהדמיה ספציפית ובפענוח הרנטגנאי שלה.
אך הטכנולוגיה לבדה, חדשנית ככל שתהיה, אינה מספיקה. "הטמעת מערכת מידע חדשה דורשת השקעה עצומה מהצוות, ואת הפירות קוצרים רק לאורך זמן", מבהיר ד"ר פרבשטיין. "זהו תהליך מורכב, הדורש הדרכות רבות, אימון ורצון ונכונות של האנשים. מדובר בשינוי דפוסי עבודה והרגלי חיים, ולכן נדרשים אורך רוח וההבנה שיש לבצע את המעבר צעד אחר צעד".
ש. מה נדרש מהנהלת בית החולים לאורך הדרך?
"ההנהלה צריכה להיות ריאלית. צריך לזכור שלאורך הדרך לא יהיו רק שושנים, אלא גם קוצים. לכן נדרשות הירתמות מלאה מכל הצדדים. השלבים הראשונים 'כואבים' והתועלות באות מאוחר יותר. עם הזמן, הצוות ובית החולים מרוויחים יותר ויותר תועלות".
ש. למה הכוונה?
"קח לדוגמא את מערכת נמ"ר. זו מערכת אינטגרטיבית, שנמצאת בתהליך רציף של הרחבה. השלבים הראשונים לא היו פשוטים, אבל הם שימשו כבסיס לדברים רבים אחרים, למשל ניהול רשימות הרנטגן וחדרי הניתוח, שמאוד מסייעים לעבודת הסגל. הכל משתלב אחד בשני, וכל שלב נוסף במערכת מעניק למשתמשים 'סוכריה' בעבור העבודה הקשה בשלבים הראשונים".
ש. אני מניח כי שילוב ה-PACS לתוך נמ"ר הינו סוכריה משמעותית.
"זה בהחלט משפר את התהליך. האפשרות לעבוד תחת מערכת אחת במקום שתיים, מסייעת מאוד לסגל ומקלה על עבודתם. בנוסף, ככל שיש פחות מעברים בין מערכות, ישנו פחות מקום לטעויות".
צעד משמעותי אחר, שהטמעתו עדיין לא הושלמה, הינו הוספת מרכיב של חתימה דיגיטלית למערכת הניהול, לאישור מקוריות של הוראות, מרשמים ומסמכים.
לפי ד"ר פרבשטיין, התועלת העיקרית לתהליך השירות והטיפול במאושפזים הינה היכולת לנהל את מחזור חיי המידע. "כיום רופא יכול להגיע במהירות ובקלות רבה יותר לנתונים חיוניים", הוא מדגים. "במקום לחכות לתיק מהארכיון או להמתין לתוצאות הדמיה ולפענוח, כל המידע ההיסטורי והעכשווי זמין במערכת ממוחשבת אחת. עבור המטופל, המשמעות היא שירות טוב יותר".
ש. ומהן התועלות למרכז הרפואי?
"אני מאמין שיכולת הבקרה והמעקב הופכת למהירה וליעילה יותר. גם הנתונים הסטטיסטיים העומדים לרשותנו מדוייקים יותר, דבר המשפר את קבלת ההחלטות".
ש. מהו האופק הטכנולוגי של המרכזים הרפואיים?
"אני מקווה שכל המערכות, הרפואיות, הפיננסיות והלוגיסטיות, של כל בתי החולים, ישולבו למערכת אחת. תהיה קישוריות ונגישות מכל מרכז רפואי בארץ - ואולי גם בעולם - למידע הרפואי הרלוונטי על מטופל, באופן מאובטח ובהתאם להרשאות של כל מקום. כך, בכל מוסד אליו יגיע המטופל, תהיה אינפורמציה מלאה עליו".